top of page
איך השבחתי נכס למגורים ושיפרתי את האיכות חיים של הזוג?
שכונת נאות שקמה, ראשון-לציון
שטח נכס: 90 מ"ר+מרפסת 13 מ"ר
עלות נכס: 1,730,000 ש"ח
עלות שיפוץ: 250,000 ש"ח
הפרויקט הכי מאתגר שעשיתי מימי והוא לתכנן את הבית עבור הזוג האהוב עלי ביותר בעולם.
הזוג שאני הכי מכירה, שחייבת להם את חיי- ההורים שלי.
עלינו לארץ מקזחסטן כשהייתי בת 3 ובמשך כל שנות ילדותי ונערותי החלפנו 3 בתים. בכל פעם השתדרגנו קצת יותר בגודל דירה ובאיכות שלה
מרגישה אסירת תודה על הזכות לתכנן להם את הבית לאחר כל הנתינה שעשו בשבילי במשך כל החיים.
חייתי איתם את רוב חיי ולכןם אני מכירה אותם הכי טוב, מכירה את אורח חייהם , השגרה היומיות וכן את הצרכים והרצונות שלהם והדברים שהיו להם חסרים.
אחד הדברים שזכיתי והכי התרגשתי לעשות זה לתכנן את הפרויקט ביחד עם אבי שמבחינתי זאת היתה מעין סגירת מעגל.
בזכותו נוצרה לי האהבה והתשוקה לעולם התכנון מגיל צעיר.
אבי המהנדס מעליות בעל ידע רב בשרטוט ותכנון וביחד ישבנו ותכננו את הבית הכי מותאם אישית עבורם.
היתה מחשבה על כל חלל בבית וניצול מקסימלי של כל סנטימר בבית.
אינסוף סקיצות, רעיונות, מחשבות שחלקן גם הפכו למציאות.
כשהייתי בכיתה ג נתנו לנו לעשות עבודה והחלטתי לעשות אותה על מבנים ואבי עזר לי ואני לא אשכח את היום בו יצאנו להסתובב בשכונה ולללמוד על סוגי מבנים שונים.
זוכרת את העקצוץ הזה בליבי שמאותו רגע החלטתי שאני רוצה להיות אדריכלית {ואפילו שהייתי רק בכיתה ג ידעתי כבר שאני רוצה ללמוד במגמת אדריכלות ב"עמית" בראשון לציון, והשאר היסטוריה}.
אחרי
לפני
אחד השינויים המשמעותיים שנעשו בתכנון הדירה ואת זה ראיתי בביקורי הראשון בנכס וזה המיקום שהיה של המטבח שהיה כה עלוב ועצוב בעיני.
אמי, שהיא בשלנית מספר אחת ביקום{!!!} ומבלה שעות במטבח ובעיקר בסופי שבוע היה לי חשוב שתהיה לה חוויה וכיף בשמן שהיא מבשלת את הקסמים שלה.
במיקום הישן של המטבח היה "חלון" לחדר שירות וללא כל אור ונוף.
זו למעשה היתה ההחלטה הראשונה שעשיתי בנכס ועד היום אימי מודה לי ההחלטה.
החלטתי להעביר את המטבח במקום החדר הקיים שלא היה בו כל שימוש ובמקומו להפוך את החלל הזה לפינת עבודה של אבי.
ההחלטה הזו נעשתה מכיוון שהכרתי את האורח חיים שלהם וידעתי שרוב הזמן הפנוי שלהם אחרי העבודה אבי אוהב להיות במחשב ואמי אוהבת להיות במטבח.
ככה יצא ששניהם נמצאים באותו חלל אך לכל אחד מהם יש את הפרטיות.
עוד סגירת מעגל שעשיתי בתכנון וזה להוסיף את האקווריום שאבי חלם עליו {ובעיקר מאז 1998 שבגלל תאונה קטנה שנוצרה בגללי נהרס לו האקווריום שעמל עבד רבות ומאז לא חזר לזה}.
יצרתי מחיצה בין הסלון לפינת עבודה שהיא תלת צדדית כאשר מצד הסלון היא דקורטיבית ועיצובית, מהצד השני משמשת כסיפריה ותפעול האקווריום ומצד הכניסה של הבית היא משמשת כארון כניסה למעילים ונעליים.
ההשראה שלי לחלוקת הפתחים הייתה מחתך הזהב וכל מלבן "חתוך" לפי סדרת פיבונצ'י.
את הלבשת הבית והעיצוב אמא הובילה כאשר אני נתתי את דעתי הסופית באם זה יתאפשר או לאץ
הספה היהיה החלק הכי מאתגר למצוא מכיוון שמעבר ליופי והנראות שלה, היה חשוב להם שהיא תהיה נוחה, מתכווננת ובריאה לגב.
היה מאתגר מכיוון שרוב ספות הנוחות לרוב מאסיביות וכבדות מה שלא התאים לחלל הקטן בסלון.
לבסוף מצאנו ספה שהפכה להיות "ספת החלומות" של אימי ועד היום כל המשפחה אוהבת לרבוץ ולהתפנק עליה.
אין ספק שהפרויקט הזה היה אחד הסיפוקים הגדולים בחיי ועד היום בכל פעם כשאני מגיעה לארוחה משפחתית או סתם לביקור אני מתרגשת מחדש.
גם לקבל מההורים שלי תודה מידי פעם על התכנון הנכון ובעיקר בהשוואה של הדירה שלהם בהשוואות לשכנים שמקנאים כי אין ספק שה"דשא" של ההורים שלי ירוק יותר מכל השכנים :))
והנה כמה רגעים שמחים של משפחתי היקרה והאהובה שתועדו מתוך הבית החדש
"מאז שעברנו לדירה לפני 3 שנים, ובזכות התכנון והביצוע של העיצוב, אנחנו מתעוררים בהנאה גדולה מהבית - כמויות האור הטבעי שמועצמות בנגיעות צבעי הצהוב השמשיים עושים לנו שמח בעיניים ובלב בכל בוקר, המרחב הנקי ועדיין הביתי גורמים לנו להסתובב בין החדרים בהנאה גדולה ובידיעה שהכל עונה על הצרכים שלנו מעל לכל חלום שהיה לנו. יוליה לגמרי הוסיפה joy לחיים שלנו. תודה גדולה על הכל."
bottom of page